היפרקלמיה אצל כלבים מתרחשת כאשר רמות האשלגן בזרם הדם גבוהות מהרגיל. אשלגן הוא אלקטרוליט חשוב בגופם של כלבים מכיוון שהוא מסייע בשליטה על דחפי עצבים, תפקוד מוח, פעילות שרירים ותפקוד לב.
היפרקלמיה היא ההפך מהיפוקלמיה, מצב בו רמות אשלגן בדם נמוכות מדי. שניהם יכולים לנבוע מתפקוד לא תקין של כליות, אך בעוד שהיפוקלמיה מתרחשת לעתים קרובות כאשר אבד יותר מדי אשלגן דרך שתן, היפרקלמיה נובעת מכלבים שאינם מתןנים והסירו מספיק עודף אשלגן מהגוף.
כאשר הפרווה עפה: סילון עם חיות מחמד
פרסומת
אם אתה רואה את הסימנים, במיוחד אם לכלבך יש בעיות בכליות או בדרכי השתן, התייעץ עם הווטרינר שלך לאבחון וטיפול נאותים. הנה מה שכדאי לדעת על הסימפטומים, הגורמים והטיפולים בהיפרקלמיה אצל כלבים.
תסמינים של היפרקלמיה אצל כלבים
(קרדיט תמונה: Getty Images)
תסמינים של היפרקלמיה אצל כלבים יכולים לנוע בין בינוני ועד רציני, אך מכיוון שאשלגן כל כך אינטגרלי לתפקודים רבים של הגוף, כולל המוח והלב, חיוני לטפל בתסמינים אלה מוקדם לפני שהם הופכים לבעיה משמעותית.
להלן מספר תסמינים של היפרקלמיה אצל כלבים:
- שִׁלשׁוּל
- הֲקָאָה
- מעיכול במערכת העיכול
- חוּלשָׁה
- תַרְדֵמָה
- דופק איטי
- קושי משתין
- נפח שתן נמוך
- הִתמוֹטְטוּת
- שיתוק הגפיים (גפיים נשארות גמישות, לא נוקשות)
גורמים להיפרקלמיה אצל כלבים
(קרדיט תמונה: Getty Images)
ישנם מספר גורמים אפשריים להיפרקלמיה אצל כלבים, שרובם נוגעים לכליות ובדרכי השתן. ניתן לטפל בחלק מהנושאים הללו די בקלות, בעוד שאחרים, כמו אי ספיקת כליות, מסובכים יותר ויכולים להיות קטלניים.
מסיבה זו, חשוב לכל התנאים הבסיסיים לאבחן ולטפל בו על ידי וטרינר.
להלן מספר גורמים אפשריים להיפרקלמיה אצל כלבים:
- מנת יתר של תוספי אשלגן
- נוזל בבטן (מיימת)
- פגיעה בכליות או בדרכי השתן
- אבנים בכליות
- אבני שלפוחית השתן
- חסימת דרכי השתן
- תרומבוציטוזיס
- לוקמיה
- מחלת אדיסון
- סוכרת וקטואצידוזיס
- מחלת הסרטן
- זיהום חיידקי
- מנת יתר של תרופות לתפיסה
- חשיפה לאנטיביוטיקה מסוימת או תרופות לב
- כשל כלייתי
- מחלת מערכת העיכול
- תנאים הגורמים להפחתת שתן
שימו לב שבדיקת דם המציגה רמות גבוהות של אשלגן עלולה להיות פסאודו -הפרקלמיה, המופיעה כתוצאה מאשלגן שדלף מתאים לאחר שכלבים נמשכים את דמם. ידוע שזה מתרחש באקיטאס ובשאר-פיס, אך אין זה סיבה לדאגה.
כלבים הסובלים למעשה מהיפרקלמיה בדרך כלל מראים לפחות תסמינים מסוימים, כך שאם לכלב בריא אחרת יש רמות אשלגן בדם גבוהות, סביר להניח שזה יהיה psuedohyperkalemia.
טיפולים להיפרקלמיה בכלבים
(קרדיט תמונה: Getty Images)
הטיפול בהיפרקלמיה אצל כלבים מתחיל בדרך כלל בטיפול בנוזלים תוך ורידי להשבת רמות האלקטרוליטים הרגילים. זה יעזור גם לטפל בכל התייבשות או בלחץ דם נמוך שהכלבים המושפעים עלולים לסבול מהם.
כאשר משוחזרים רמות רגילות של אשלגן, יש לאבחן ולטפל בגורם הבסיסי להיפרקלמיה. טיפול נוסף יכול להשתנות באופן נרחב על סמך האבחנה.
לדוגמה, אם סוכרת וקטואידוזיס הם הגורמים, ככל הנראה ייקבע טיפול באינסולין. אבנים בדרכי השתן עשויות לפעמים להתפרק עם תזונה מיוחדת או מוסרות בניתוח.
בנוסף, הפסקת תוספי מזון או תרופות הגורמות להיפרקלמיה עשויה לתקן את המצב. עבור כלבים הסובלים ממחלת כליות כרונית, יתכן ויהיה צורך בתזונה נמוכה מרשם אשלגן.
וטרינרים יכולים לטפל בתנאים בסיסיים נוספים לפי הצורך על בסיס אינדיבידואלי.
