מאת ויקי בראון, stubbydog.org
טרייר סטפורדשייר שלנו, אליוט, נפטר בגיל 17. מצאתי אותו בעבודה 15 שנה קודם לכן, ומכיוון שאיש לא טען אותו, הכנסתי אותו לרכב עם עוגיה והבאתי אותו הביתה. אימצנו את סוזי, תמהיל בור בן 3, שנה לפני מותו.
פרה מנסה לפרוץ מבית המטבחיים. תודה לאל על מה שקורה אחר כך 
פרסומת
שישה חודשים אחרי שאליוט נפטר הרגשתי שהגיע הזמן להוסיף כלב נוסף לחבילה שלנו של שלוש: אני, בעלי ריק וסוזי. חיפשתי טרייר פיטבול אמריקאי. תמיד אהבתי את האישיות שלהם. הם מצחיקים, אכפתיים, אוהבים, נאמנים ורגועים. אהבתי את מראה הגזע – האוזניים המופנות, את השיער הקצר, את הראש הגדול והזנב הזה, במיוחד כשהוא מתנדנד. רציתי למצוא כלב מבוגר ולכן לא הייתי צריך לעבור את שלב הגורים. בחיפוש שלי נתקלתי בתמונה של פייר.
היה משהו שמשך אותי אליו. המשכתי לחזור לתמונתו ברשת ולקרוא את הביולוגיה שלו. די מהר אימצתי את הכלב בן 9 מפיטבול הצלת סן דייגו.
היה לנו פייר כבר שנה ולא יכולנו להיות מאושרים יותר. כשאנחנו חוזרים הביתה מהעבודה הוא מברך אותנו נובחים, מנגן את זנבו ומסתובב במעגלים. הוא אוהב להיות איתנו ונרגע בקרבתנו יחד עם סוזי. בבוקר הוא ישמש בעצמו ואז ייכנס למצוא אותנו.
הוא כלב מצחיק. יום שבת אחד בבוקר כשירדתי במדרגות סוזי בירך אותי, אבל לא הצלחתי למצוא את פייר. פייר נסגר במוסך. יש לו הרגל לדחוף את ראשו על דלת המוסך כדי לראות אם אנחנו שם. הפעם, ככל הנראה, הוא נעול במוסך כשהוא עושה את זה! כשאני פלטתי אותו זה היה כאילו עברתי ממנו במשך 10 שנים; הוא רץ בבית, נובח, שפשף נגדי בגלל חיבוקים ונשיקות. הוא היה כל כך שמח.
אנו מעריכים שפייר יכול לחיות כבן 16, כך שיש לנו הרבה שנים טובות לפנינו. לכל מי שרוצה תוספת למשפחתו, אל תשקול כלב מבוגר מכיוון שהוא כל כך מעריך ועדיין יש בהם הרבה חיים. פייר התאים לביתנו הרגוע והשקט. כן, יש לנו כיף, אבל כולנו נהנים פשוט להיות אחד עם השני, וסוזי ופייר מסתדרים יפה.
אנחנו אוהבים את פייר ולא יכולנו להיות מאושרים יותר שיהיה לו בבית שלנו.
מאמר זה הופיע כאן לראשונה באתר stubbydog.org.
